sylvester and me

להלן סקירה הסטורית של אירועי הסילבסטר בעשר השנים האחרונות:

1999-2000

הסטטוס: ירוקה. המיקום: תל השומר.

קצינת מחשב בבסיס קצין רפואה ראשי. החששות מבאג 2000 היו כאין וכאפס לעומת החרדות שמא אשאר בבסיס בערב הסילבסטר. לא הטילים שאמורים היו להשתגר עם קריסת המערכות או הרובוטריקים שיקומו על יוצריהם, ישתלטו על הבנקים וישמידו את הגזע האנושי, כאוס שכמותו עוד לא נראה - אלא המחשבה הקצינית המערכתית החוזרת ונשנית - אחרי 18 שנים של שממון סוף כל סוף יש לי חבר, אז אני לא אצא איתו בסילבסטר? מטריד מאוד. מטריד ביותר. בנוסף, מה אני כבר יכולה לעשות אם המחשבים של חיל רפואה יקרסו? לעשות ריסטרט? לנתק מהחשמל ולחבר? רמ"ד נחמד בשם אריק התנדב להחליף אותי בערב גורלי זה. נסעתי עם החבר שלי לנצרת וראינו ילדים מפוצצים זיקוקים ביתיים, החבר התגאה שהשתין ליד כנסית הבשורה, היה מלחיץ, אז חזרנו הביתה.

2000-2001

הסטטוס: ירוקה חיוורת. המיקום: רגל אחת מחוץ לתל השומר.

החבר דאז (אותו אחד מהסילבסטר הקודם) כבר היה בטיול שאחרי הצבא ואני הייתי אמורה להצטרף אליו אחרי חודשיים. השד יודע מה הוא עשה שם בצ'ילה ארגנטינה בערב הסילבסטר עם כל כוכבות הטלנובלות - אבל כנראה שהוא באמת ישב מול הים וכתב לי גלויה. חמוד. יצאתי עם חברות למסיבה בערב שלפני השחרור וצעקנו בקול רם את מילות השיר free. באתי לבסיס להשתחרר ישר אחרי לילה ללא שינה עם בגדי המסיבה - מכנסי קורדרוי אדומים (מה אני אעשה, אז זה היה מגניב) עיניים מעושנות וריח של סיגריות בשיערי הפרוע. הקצינה שחתמה לי על טופס השחרור בישרה לי בנחת שאני הקצינה הראשונה בצה"ל שתעשה מילואים כי אני משתחררת ב1.1 וזו תחילתה של תקופה. יש.

2001-2002

אין לי מושג מה היה.

2002-2003

הסטטוס: סטודנטית בבצלאל שנה א'. מיקום: ירושלים.

כבר לא עם החבר. התחלתי ללמוד והרגשתי כאילו סטודנטי כל העולם פרושים לרגליי. אז עוד לא ידעתי שרוב רובם של הגאונים המוכשרים שלמדו איתי יעדיפו לחלוק יצועם עם בן מינם. הייתי דלוקה על בחור אחד וכלום לא קרה - שכנעתי שלושה מחבריי ללימודים, שאז ראיתי בהם אחים בדם ולאחר מכן גיליתי שחברים זה חברים ומשפחה זה משפחה, ואין לערבב ולבלבל, שאנחנו חייבים לצאת ולהטביע יגוננו בסחלב. הסתובבנו בירושלים טרוטי עיניים ובסוף ישבנו בפאב קטן וצפוף עם השותפה של אחד החברים - שלושתינו כבר לא חברים היום אבל שניים מהם נשואים זה לזה. זו ההזדמנות לאחל: מזל טוב.

2003-2004

הסטטוס: סטודנטית בבצלאל שנה ב'. מיקום: ירושלים.

בשנה הזאת היתה לי כיתה מקסימה, תיקון לימי התיכון ההזויים שבהם הבנים שלמדו איתנו העדיפו להתמקד בשחמט או מבוכים ודרקונים מאשר להתחיל עם בנות. התכנסנו כולנו בבית של אחד החברים שתינו דיאט קולה, אכלנו "משה בתיבה" (נקניקיה בלחמניה) וראינו פרקים ישנים של דגראסי וסדרות מהאייטיז - אחד המוצלחים.

2004-2005

הסטטוס: סטודנטית בבצלאל שנה ג'. מיקום: ירושלים.

לא זוכרת מה היה.

2005-2006

הסטטוס: סטודנטית בבצלאל שנה ד'. מיקום: ירושלים.

יצאתי אז עם בחור שטען שאני תוקפנית כלפי התוכי של השותפה שלו. נשבעתי שבשנה הנכנסת לא אצא יותר עם בחורים חסרי חוש הומור. בסילבסטר אכלנו חביתה ושנינו ידענו שזה לא זה.

2006-2007

הסטטוס: מעצבת טרייה בסטודיו של המעצב הכי נחשב בארץ. מיקום: תל אביב.

התחלתי לעבוד בסטודיו ביום של הסילבסטר - מרוב חששות שאפשל ביום השני בעבודה לא יצאתי בערב, באתי למחרת וכולם היו בהאנג אובר. 

כולם כולל כולם.

2007-2008

לא זוכרת

2008-2009

הסטטוס: חברתו של הטרומבוניסט מיקום: שוני, בנימינה

עם אהוב לבי נסענו להופעה של ההרכב שלו בפאב בשוני. הבעלים של המקום סידרו שולחן לבנות הזוג של הנגנים בחדר צדדי וחשוך - צפינו בהופעה מרחוק מבעד לצוהר קטן וקפאנו מקור. חברה שלי, אשתו של המתופף הביאה ניירת ועסקה בעבודה משרדית, החברה של הסקסופוניסט הזמינה מרק אפונה שהגיע אחרי 5 שעות - כל מי שנכנס להופעה חשב שאנחנו מוכרות הכרטיסים כי ישבנו בחוץ ובמיוחד עשו כבוד לחברה שלי (שעד היום אני חשה שמגיע לה פיצוי כלשהו על הערב הזה) כיבדו אותה ב"ש-לום" חגיגי ובהדרת כבוד כי חשבו שהיא בעלת המקום. לבסוף נרדמנו כולנו ליד המפזר חום שהביאו לנו לצינוק וחיכינו שתיגמר ההופעה.

2009-2010

אולי השנה אישאר בבית.

Happy New Year! :)