חתול קרקס

בעיר קטנה, ברחוב מקסים,
בבית קט, ביום חמים
נולד לו גור, חתול קטן,
גופו שחור, זנבו לבן

חתול חמוד וגם רגיש,
גם מפולפל וגם גמיש
רק נולד בסלסלה,
מתח רגליו ו-הופ, עלה

קיפץ קפץ אל הארון,
משם זינק אל הטרומבון
והתגלגל בלי כל חשש,
אל המדף ולמגש,

על קצה זנבו הקפיץ אגס,
כמעט הפעיל את הפנס
והשכן - מקסים פרנס,
קורא: "לא ייאמן! חתול קרקס!"

אז אמא באה בריצה,
ובידה חצי קציצה,
אולי ירצה, האקרובט,
לטעום מעונג של שבת?

ואבא בא, כולו סמוק
אולי נבנה לו כס מדוק?
והגורון, הוא מקפץ,
ובקירות גפיו נועץ

את הקציצה הוא מרחרח,
על הגב הוא מתמתח
באויר עושה שני גלגוליים,
ואז נוחת על הרגליים

"חתול קרקס! חתול קרקס!"
ממשיך לקרוא מקסים פרנס!

מהר באים כל השכנים,
העשירים, האביונים,
לצפות בגור המקפץ,
המרקד, המתרוצץ,

וגלי (זו החמודה,
במשפחה היא - הילדה)
חיש מהר שלפה תיבה,
ובגדול בטוש כתבה:
"חתול קרקס, מוכשר נורא -
ודמי כניסה רק אגורה!"

רק אגורה? צוחקת אמא,
וכבר יושבת מקדימה.
והשכנים באים ומתאספים
וכך בפלא הם צופים

והגור - מתוק מדבש,
כעת קופץ אל הדרגש,
משם עובר אל השולחן,
ואל המיקרו - כמובן

אומרת גלי: "וכעת,
חתול קרקס על באמת,
ירד ישר מן הפסנתר,
ודרך זה - הוא ינתר,
את החישוק נצית באש,
והמופע פה ירגש!"

מחוויר אז מקסים השכן,
ואבא נד ומהנהן,
"מוגזם" - אומר בקול זהיר,
את המטבח פה להבעיר,

והשכנים מתמרמרים -
בעיר קטנה אנו גרים!
ועד שיש כאן הופעה,
הורסים לנו ת'הנאה!

אך כך או כך קולם נדם,
כי הגור...כבר נעלם,
הודיע לכולם אז אבא:
"הוא עבר כבר לכפר סבא".

מוקדש לג'ונסי הקטן, שהוא חתול קרקס נייח.