חתול תעלול

ביום שישי שעבר הייתי בסדנת צורפות של יניב שפירא והכנתי תכשיט חתולי.

(למי שמכיר ויודע ג'ון חתולנו כבר לא גר איתנו וזו היתה מחווה של כבוד עבורו :)

התחלתי מלשרטט את האיור על ריבוע בגודל המתכת, הדבקתי אותו על ריבוע הפליז ואז ניסרתי את הקוים החיצוניים (מה שלא היה קל בכלל לאשה במצבי!)

אחר כך עברנו לחיתוכים הפנימיים. התחלנו ליהנות מהעבודה עם המשורית והרשיתי לעצמי להכניס שינויים ספונטניים בחתול כמו התלתל, שינוי צורת הפה ופריצת הדרך היתה השפמפם!

והנה הוא בגרסתו הפראית יותר, לפני ה"גילוח צחצוח"! מה דעתכם?

חתול מוצ'ילר שחזר מהודו אחרי צבא או חתול הייטק עם שפם מפונפן?

וכך השרשרת על הצוואר. מיאו!

הצילום הראשון למעלה של יניב שפירא. תודה יניב! ממליצה על הסדנא המהנה.

קראו עוד »

i-john*

after all the drama i really want to believe that

THIS IS THE BEGINNING OF A BEAUTIFUL FRIENDSHIP

*john is my lovely cat's name.

קראו עוד »

זכרונות מארץ המראה

שיהיה סופשבוע קטן וטוב.

קראו עוד »

פוסט ארוך שעיר ושמנמן כמו...

כל החברים שלנו כמעט ילדו, יולדים,
או מתכוננים ללדת או חושבים על שמות של ילדים.

איזה מתוקימים. לנו יש חתול. חתול מתוק שהוא גם תינוקוהוא גם סבא. (בעיקר בראש חודש).הוא גם אמן ונותן לנו המון השראה.
למשל פעם רצינו לעשות ניסוי ולראות אם אפשר להפוך אותו לארנב (גוסטב),
כי גם ככה יש לו חמידות של ארנב וסבלנות של פיל, אז ארנב עדיף (בגלל הגודל)
להלן ראיה הסטורית מתוך מחברת הניסוי:

(הניסוי לא הצליח וג'ון נשאר ג'ון, וכך לימד אותנו עוד דבר או שניים על קבלה עצמית)

לעיתים ההשראה היתה יותר מבודחת ואסוציאטיבית
וכמו בהרבה מקרים,
דווקא הרעיון המבודח הביא לתוצאות בשטח:

התכנונים לתחפושת פורים, שהיתה פרויקט עם בריף של מאות בשנים,
כללו כמובן גם את החתול בתפקיד ליסה - חכמה, קטנה, צנועה ואי אפשר בלעדיה.


אך לבסוף החלטנו על משהו נוסטלגי יותר, וג'ונסי נשאר מחוץ לתמונה, אבל פרגן.
שמתם לב שבחבובות אין תפקידים ראשיים לחתולים?



ג'ון השתתף איתי בפרויקט של הפקת צילומי אופנה למעצבת מירית ויינשטוק
"when i woke up that day i wasnt a cat anymore"
הפרויקט המלא: efrathasson.carbonmade.com/projects/2359322


לעיתים חוץ מלהיות תינוק וסבא, הוא גם דוד פולני
"אני יושב לבד בחושך, אז מה אם יש לי ראית לילה"

אבל רוב הזמן הוא נסיך, דוכס, רב המשרתים שלא נוקף טלף ואדון הבית

בקומיקס שעשיתי, על פי שירה של טובה גרטנר, הגיח לפתע, והפך גם אותי לחתולה באופן קפקאי.

ואפילו בסטודיו שעבדתי בו, סדובסקי ברלין, http://www.sberlin.co.il
נעזרתי בהשראתו של ג'ון באיור ספר תינוקות למותג לייף

אני יכולה בוודאות לומר שאני קשורה אליו עם הזנב לטבור

וכמובן שאם תהיה לו חברה אבחן אותה ב-7 עיניים

יש יפים ממנו אך אין יפים כמותו

ג'ונסי, לאחרונה אתה מתרחק מהמחשב ופחות ופחות דורך לי על המקלדת כשאני מנסה לעבוד,
אולם כשאני מציירת אתה עדיין בא ומתיישב בחיקי או על היד שלי שבדיוק מחזיקה את העיפרון.
וכמו שהבוקר הרגשת שהיה לי סיוט ומיד באת והתכרבלת בחיקי עד שנרגעתי,
אני רוצה לבקש ממך שתמיד תמשיך לשמור עלינו וללמד אותנו על אהבה ונתינה ללא גבולות.
ומי שיורק כשהוא רואה חתול שחור, כנראה יש לו כיח בגרון.

thats all cat

קראו עוד »

חתול קרקס

בעיר קטנה, ברחוב מקסים,
בבית קט, ביום חמים
נולד לו גור, חתול קטן,
גופו שחור, זנבו לבן

חתול חמוד וגם רגיש,
גם מפולפל וגם גמיש
רק נולד בסלסלה,
מתח רגליו ו-הופ, עלה

קיפץ קפץ אל הארון,
משם זינק אל הטרומבון
והתגלגל בלי כל חשש,
אל המדף ולמגש,

על קצה זנבו הקפיץ אגס,
כמעט הפעיל את הפנס
והשכן - מקסים פרנס,
קורא: "לא ייאמן! חתול קרקס!"

אז אמא באה בריצה,
ובידה חצי קציצה,
אולי ירצה, האקרובט,
לטעום מעונג של שבת?

ואבא בא, כולו סמוק
אולי נבנה לו כס מדוק?
והגורון, הוא מקפץ,
ובקירות גפיו נועץ

את הקציצה הוא מרחרח,
על הגב הוא מתמתח
באויר עושה שני גלגוליים,
ואז נוחת על הרגליים

"חתול קרקס! חתול קרקס!"
ממשיך לקרוא מקסים פרנס!

מהר באים כל השכנים,
העשירים, האביונים,
לצפות בגור המקפץ,
המרקד, המתרוצץ,

וגלי (זו החמודה,
במשפחה היא - הילדה)
חיש מהר שלפה תיבה,
ובגדול בטוש כתבה:
"חתול קרקס, מוכשר נורא -
ודמי כניסה רק אגורה!"

רק אגורה? צוחקת אמא,
וכבר יושבת מקדימה.
והשכנים באים ומתאספים
וכך בפלא הם צופים

והגור - מתוק מדבש,
כעת קופץ אל הדרגש,
משם עובר אל השולחן,
ואל המיקרו - כמובן

אומרת גלי: "וכעת,
חתול קרקס על באמת,
ירד ישר מן הפסנתר,
ודרך זה - הוא ינתר,
את החישוק נצית באש,
והמופע פה ירגש!"

מחוויר אז מקסים השכן,
ואבא נד ומהנהן,
"מוגזם" - אומר בקול זהיר,
את המטבח פה להבעיר,

והשכנים מתמרמרים -
בעיר קטנה אנו גרים!
ועד שיש כאן הופעה,
הורסים לנו ת'הנאה!

אך כך או כך קולם נדם,
כי הגור...כבר נעלם,
הודיע לכולם אז אבא:
"הוא עבר כבר לכפר סבא".

מוקדש לג'ונסי הקטן, שהוא חתול קרקס נייח.

קראו עוד »

חורף חתולים ודם בתחתונים

אין ספק שהחויה האהובה עליי בחורף היא להיכנס הביתה מהבחוץ הקר - עטופה במעיל ארוך ומדמיינת שנולדתי בפראג - ולהריח ריח של תפוז שמישהו קילף. רצוי שהמישהו יהיה אדם אהוב ולא פורץ ששכח את ארוחת הצהריים שלו בתוך הדירה, אם כי גם לזה יש יתרונות.

והחתול - הכי חמוד וחמים כשקר, ג'ון הוא גיבור הבית.

שבוע שעבר היה שבוע קשה, בשל נסיבות שאינן תלויות בי

קראו עוד »