בימים אלה יוצא לדרך פרויקט "לצאת מהקופסא"
אשר השנה מתקיים בסימן חגיגות 80 שנה לסוכנות היהודית.
אני בחרתי להתיחס אל הפרויקט דרך הפן האישי של משפחתי -
סבי וסבתי משני הצדדים אשר עלו לארץ ישראל מבולגריה.
שאלתי מסבתי את קופסת התמונות הענקית שלה והתבוננתי בתמונות.
בתור משתתפת בפרויקט זה נתבקשתי לתאר את תהליך היצירה שעברתי.
אם הסרטון נחתך לכם, הנה קישור ליו טיוב:
http://www.youtube.com/watch?v=vHZ6kDVUJjU
ועכשיו ברצינות.
סבא וסבתא עלו בעלייה בלתי לגלית מבולגריה באונייה שאת הפלגתה מימנה הסוכנות היהודית.
האונייה נתפסה על ידי הבריטים והאנשים נשלחו למחנה בקפריסין. לאחר מכן נשלחו רק הנשים ארצה - לקיבוץ. סבתי היתה בחודש התשיעי להריונה ולכן נשארה לבד בקיבוץ גם בשעה שכל חברותיה עברו לקיבוץ אחר. סבי קיבל מברק בקפריסין שנולד לו בן, וכאשר הגיע סוף סוף לקיבוץ ישר ידע לזהות את אבא שלי מבין כל תינוקות הקיבוץ.
בחרתי את התמונות שהכי אהבתי וסרקתי אותן.
הנה דוגמא לדף שסרקתי עם כמה תמונות, לא בכולן השתמשתי.
בשלב השני הדפסתי את התמונות במדפסת ביתית בכל מיני גדלים
ומההדפסות גזרתי והדבקתי עד שהתקבל קולאז' עם קומפוזיציה שאהבתי.
איזה כייף! אפשר להתחיל לאייר!
אחרי שאיירתי את הדמויות בעיפרון סרקתי את האיור ושמרתי,
שיהיה לי קובץ לפני הצביעה אם הצביעה לא יצא יפה, אם החתול יקיא
על השולחן או שתהיה רעידת אדמה ויישפך על הדף כוס קפה שחור.
את שאר היום ביליתי בלצבוע את האיור
בשצף קצף בצבעי עיפרון עד השקיעה.
אחרי שסיימתי לצבוע - הסתכלתי שוב על האיור והרגשתי
שחלק מהעדינות שהיתה טמונה בקוים נבלעה על ידי הצבעוניות העזה.
חשבתי לעצמי שיש יתרונות בלהיות אדם בעל חרדות משונות
ופתחתי את הגרסא הלא צבועה.
הוספתי צבעוניות עדינה בפוטושופ שהזכירה לי:
זריחה, התחלה ותקווה.
ואז הייתי מרוצה. :)
עוד על פרויקט לצאת מהקופסא באתר:
www.outbox.mouse.co.il
שיהיה אחלה סופשבוע.
