יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

ארבע בנות וגעגוע

הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר הוא הספר האהוב עליי. לפני כמה ימים קשקשתי בדיו ויצא איור שהזכיר לי את לי, התאומה של אורה, מיד הוספתי לה נמשים, משום מה.


My favorit book ever is "Das doppelte Lottchen" by Erich kastner. a few days ago i sketched with ink and an illustration came out that reminded me the twins from the story. imidiatly i added some freckles.

איור פרי עטו של וולטר טרייר מתוך הספר an illustration by walter trier from the book

כמה ימים לפני כן קראתי ריאיון עם המאיירת מיכל בוננו שסיפרה על איור שהיא זוכרת במיוחד מהספר, האיור של חנה הבר, שהיתה דמות מרגיזה בסיפור (ואולי גם יהודיה?) גם אצלי נחקק האיור של חנה הבר כמרשים במיוחד וזכרתי שפחדתי להיות דומה לה בגלל שאני מנומשת.

http://ha-pinkas.co.il/?p=2495


A couple of days before i read an interview with Michal Bonano which said she remember the illustration of Hana Haber which was a negative charecter in the story. i remembered it too and also was afraid of being like her because of my freckels


איור פרי עטו של וולטר טרייר מתוך הספר an illustration by walter trier from the book



ואז הגיעה בילבי בת גרב של אסטריד לינגרדן, והצילה את כבוד הג'ינג'ים, אפילו הסוס שלה היה מנומש בדרכו הדלמטית.
   And than came Pippi Longstocking by Astrid Lindgren, and made all the red heads proud. even her horse had freckels in his dalmatic way.
   


 באתר הפנקס יש תערוכת איורי מחווה לבילבי

וכשגדלתי קצת קראתי את האסופית של לוסי מוד מונטגומרי, וגם היא הפכה לאהובה מאוד גם בשל ראש הגזר שלה.
When i grew up a little i read "Ann of green gables" . i loved Anne also for her carrot head

 וזוהי סתם ג'ינג'ית אלמונית (בינתיים)
  And this is just an anonymous red head (for now) f



2 comments :

  1. לחנה הבר קראו חנה שיפון בתרגום הישן והאיור הזה היה האהוב עלי, נורא מצחיק.
    עוד דבר מעניין, בתרגום לעברית אורה גרה בציריך ולי גרה בוינה. אבל בעצם אורה גרה במינכן שבגרמניה והעבירו אותה לשווייץ כי זיכרון השואה היה טרי מדי. לפני כמה שנים יצא תרגום חדש ואורה חזרה למינכן.

    השבמחק