יום רביעי, 7 במרץ 2012

פורים


פורים תמיד מזכיר לי את סבי וסבתי
שהיו מתחפשים כל שנה, כל שנה, כל שנה. עד שהיו כבר מבוגרים מאוד


 שמחת החיים של סבתי בצירוף היצירתיות והכשרון שלה, רקמו יחדיו תחפושות מקסימות לכל חוג החברים מבולגריה שהיו מתאספים ומתחפשים יחד כל שנה לפי נושא מסוים.
בתמונות הבאות: בובה וליצן. סבתי כבובה נכנסה לארגז עם שקף וסבי הליצן "חילץ" אותה מתוך קופסתה. במסיבות פורים שלהם היו מציגים הצגות, צוחקים וכמובן שותים ואוכלים.




לצערי לא מצאתי את התמונות שהיו זכורות לי מילדותי של התחפושות הקבוצתיות שסבתי היתה תופרת. אני זוכרת שהתחפשו כל החבורה יחד למלחים ובנות הוואי, לשייחים ובנות הרמון, לשחקני כדורגל ומעודדות, ועוד ועוד...וכמובן כשהייתי אני קטנה תפרה סבתי המון תחפושות וקסמה קסמים בבד ובצבע.


 סבתא, את האהבה לתחפושות ולמשחקים ירשתי כנראה ממך
ועובדה לכך היא שבשנתיים האחרונות הייתי היחידה שהגיעה לעבודה מחופשת :)
ביחד עם ארנון אנחנו מתחפשים כל שנה וחוגגים את הכייף שבחג הזה, כאן בפיגי וקרמיט ובהמשך כוודי וג'סי מ"צעצוע של סיפור". החג הוא רק תירוץ להשתעשע.

ֿ
מתגעגעים אליכם :)




וממשיכים את דרככם...

תגובה 1 :

  1. כל כך מרגש לראות ולקרוא את מה שכתבת יקרה שלי, הם בטח גאים שם למעלה לראות שהשמחה והחיבור לפורים עבר גם אליך. פורים זה היה החג של סבא שהיום יום הולדתו ה-92. הוא היה מחכה לפורים כדי להתחפש למשהו עם פאה, לא חשוב מה- העיקר עם פאה ... בפורים הוא לא רק התחפש הוא גם נכנס לדמות ושיחק אותה עד תום המסיבה, שחקן או לא שחקן?... כמה געגוע יש לי בלב יום יום ושעה שעה, ובחג הזה במיוחד. תודה אהובה על המחווה שעשית להם. פורים שמח.

    השבמחק