מחול אחרון ופרידה - נפרדת מהבית של סבתא

בתמונה: סבתא ואני מציצות אל הרחוב, בזמנים שבהם כל השכנים היו חברים ובין שכן לשכן היה רק שיח

אתמול עזבנו את הבית שהיה של סבא וסבתא.

בתמונה: סבא משקה את עץ הלימון , שנותן פרי עד היום

בבית זה גדלתי, במקום מטפלת  היתה לי סבתא שתמיד עטפה אותי באהבה ובדאגה.
גם כשהתחלתי ללכת לגן סבתא היתה לוקחת אותי בסוף היום לאכול אצלה צהריים עם סבא שאומר ״לתיאבון״ במקום ״בתיאבון״ כי זה התרגום המילולי מבולגרית :) בבית הזה אצורים היו זכרונות יפים של ילדות בחצר, משחקים, צחוקים ושירים, וגם זכרונות עצובים וכואבים של סבי וסבתי בסוף ימיהם.  חלק מהזכרונות המאושרים תיעדתי באיורים האלה

בתמונה: בחופש הגדול שלפני כיתה א' הכי כייף אצל סבא וסבתא בחצר

מהבית הזה יצאתי לכל האירועים הכי חשובים ומשמעותיים בחיי,
לכיתה א' בהתרגשות ובתלבושת אחידה בצבע כחול כהה כשאחריי נשפך דלי מים, מסורת בולגרית שמשמעותה להבטיח שיהיה חלק וזורם כמו מים. 

מהבית הזה יצאתי לחתונה שלי. 

(צילום: תובל רבינא)

בתמונה, ארנון בעלי, חברתי טליה ובן דודי האהוב אוהד, שאף הוא התגורר בבית
ואפשר לי להתארגן בו לחתונה אפילו לפני שגרנו בו אנחנו :)

בבית הזה הייתי בהריון

צילום ההריון בתמונה למעלה - מאת ג'יין סירקין המקסימה

ובבית הזה גידלנו את בננו אלון בשמחה ובאהבה

כל הזכרונות חזרו אליי בעת ששיחקתי עם אלון בגינה, באותן פינות חמד בצל עץ האשכולית

נהניתי לעבוד מהמטבח הצופה אל הגינה

ולמלא את פינת העבודה שלי בצבעוניות שבקעה מהבית

לפני שנפרדנו מהבית עשיתי סיבוב וצילמתי את הפינות האהובות עליי , אשר מסמלות בעיני את המקום שבו ביליתי בשלוש השנים האחרונות, מקום המשלב המון חוויות חדשות, התחלות מרגשות אשר מעורבבים בזכרונות חמימים וישנים. מדבקות שהכנתי לחדר של אלוני מודבקות בקיר על סדקים בחדר שהיה חדר השינה של סבא וסבתא, סלון עם ספה אדומה מאיקאה נשען על כוננית ישנה...כורסא ישנה שריפדנו מחדש בבד של בבושקה - סבתא.

עכשיו הגיע הזמן להיפרד ולרקום חלומות חדשים בבית החדש,

את הזכרונות אני לוקחת איתי אל הבית החדש ולבית הישן אני אומרת שלום.