נזכור את אנה פרנק Remember Anne Frank

לפני כמה שנים ביקרתי בברלין, ושם גיליתי במקרה, בתוך סמטה מלאת גרפיטי צבעוני,

מאחורי חנות קומיקס ומתחת לפאב עם פסל סביבתי הזוי, את מוזיאון אנה פרנק. 

הביקור היה מעניין, ניסיתי לצלם כמה שיותר והעליתי תמונות בפוסט הזה מ2010.

לפני כשנתיים, כשהייתי בהריון ומתכוננת להיות אמא לילדון קטן נסעתי לאמסטרדם וביקרתי בבית אנה פרנק. הופתעתי לגלות שהבית הפך למותג - זה גרם לי לתחושה קצת משונה..חשבתי לעצמי, מענין מה חשב לעצמו המעצב שעיצב את הלוגו של הבית? האם היה יהודי? האם הכיר את הסיפור של אנה? שמרתי למזכרת את כרטיס הכניסה והפרוספקט והדבקתי ביומן המסע, החלטתי שאחליט מה דעתי על זה אחר כך (עדיין לא החלטתי....)

כל ילדותי קראתי את הספרים על אנה פרנק, את היומן המפורסם שכתבה וגם ספרים על האנשים שעזרו למשפחה להסתתר והבריחו להם אוכל. הופתעתי לגלות שהרחוב שבו שוכן הבית הוא רחוב שוקק חיים ועמוס בחנויות, מסעדות..אנשים  על אופניים..ורק כשנכנסים חוזרים אחורה בזמן.

בבית אסור לצלם אבל אפשר לקנות גלויות. בחרתי גלויה של היומן של אנה.

הביקור עצמו -  היה מאוד חזק, עולים במדרגות עץ חורקות אל החדר של אנה, הקיר נשאר כשהיה, ורדרד עם גלויות צבעוניות: שירלי טמפל, דיסני, וכוכבי קולנוע. עבורי זה היה הרגע הקשה ביותר בביקור: ההבנה שהאייקון הזה שכולנו מכירים, אשר נושא על כתפיו משא של הסטוריה וסימבוליות הוא בסך הכל ילדונת קטנה שאהבה וחלמה אותם דברים שכל ילד חולם אוהב ורוצה. היות והייתי בהריון הדברים תפסו משמעות חדשה עבורי. 

מישהו חכם אמר פעם, קשה לזכור 6 מליונים קשה להבין וקשה לקלוט.
אפשר לבחור כמה ולהכיר את הסיפור שלהם, ללמוד אותם ולזכרם.